עשת ואח' נ' דיסקונט נאמנות בע"מ ואח'

פסק דין

זוהי תביעה כספית על סך 253,299 ₪, במסגרתה מבקשים התובעים צו מניעה קבוע, המורה לנתבעים להימנע מלממש את הערבות הבנקאית, וכן ליתן צו עשה המורה לנתבעים להשיב את הערבות לתובעים. כן עותרים התובעים לחייב את הנתבעים להשיב להם את המקדמה ששילמו בסך 250,000 ₪ שעומדת נכון ליום הגשת התביעה על סך 253,299 ₪, בצרוף ריבית והצמדה מיום העברת הכספים לנאמן 3.11.11 ועד לתשלום בפועל.

כן בפני תביעה שכנגד על סך 6,500,809 ₪, בגין נזקים שנגרמו לתובעים שכנגד.

בתביעה דנן התובע והנתבע שכנגד – להלן: "התובע/המשקיע/ המציע"

הנתבעים והתובעים שכנגד – להלן: "הנתבעים

נתבע 2 – להלן: "הנאמן/הנתבע"

א. תמצית טענות התביעה

1. תובע 1 (להלן: "התובע") הגיש ביום 3.4.11 הצעה לרכוש את השלד בורסאי של אלדן טק בע"מ (בהסדר) (להלן: "אלדן/החברה)". בהתאם להצעה, התובע היה מוכן להעמיד סך של מיליון ₪ לטובת אלדן, בכפוף לקבלת 55% ממניותיה, או 90% ממניותיה, בכפוף להשקעה נוספת כמפורט בהצעה, והכל כשהמניות נקיות מכל חוב או שעבוד. (להלן: "ההצעה")

נתבעת 1 (להלן: "דיסקונט") הינה נאמן למחזיקי אגרות חוב של אלדן, ונושיה העיקריים.

נתבע 2, (להלן: הנאמן/הנתבע"), הינו ב"כ בנק דיסקונט ומונה ביום 11.7.11 כנאמן להסדר נושים בעניינה של אלדן. הנתבעים פעלו בשיתוף פעולה מתוקף תפקידם בשם נושי אלדן.

2. במסגרת ההצעה, הפקידו התובעים בידי בנק דיסקונט ערבות בנקאית, שהוצאה לבקשתם על ידי אקרילית חברה לשיווק בע"מ, שבמקור עמדה על מיליון ₪ והוקטנה ל-750,000 ₪ לאחר שהתובע העביר לנתבע 2 מקדמה בסך 250,000 ₪ על חשבון התמורה, אותה יידרש לשלם ככל שהעסקה תגיע לידי סיום, דבר שלטענת התובע, לא קרה.

התובעים מבקשים ליתן צו מניעה קבוע, לפיו על הנתבעים להימנע מלממש את הערבות, וליתן צו עשה לפיו, עליהם להשיב את הערבות לתובעים, ולהשיב לתובעים גם את המקדמה בסך 250,000 ₪. הערבות והמקדמה נמסרו לנתבעים בקשר עם הצעת הרכישה והצווים להם עותרים התובעים, הינם לאור העובדה, שהעסקה לא התגבשה ואין הסכם בין הצדדים.

לטענת התובעים, גם אם התגבש הסכם כפי שגורס הנאמן, הוא בוטל כדין באי התקיים התנאי המתלה בו וההצעה פקעה משלא הועברו לתובע מניות אלדן וככל שהיה הסכם הוא בוטל עקב הפרתו על ידי הנתבעים.

3. אלדן נקלעה לקושי תזרימי ולא עמדה בתנאי פירעון חובותיה לנושיה ולמחזיקי אגרות החוב שלה. ביום 15.12.10 הוחלט להעמיד את חובה כלפי מחזיקי אגרות החוב, לפירעון מיידי והנתבעים הוסמכו לנקוט בפעולות הנדרשות. ביום 10.1.11 נכנסה לתוקף החלטת מחזיקי האגרות בעניין העמדת החוב לפירעון מיידי, והחל מיום 24.3.11 הושעה המסחר בניירות הערך של אלדן.

התובע הגיש ביום 3.4.11 הצעה לרכישת שלד החברה, שעמדה בתוקף ל- 5 חודשים ובשלב מאוחר יותר הוא הוסיף להצעתו תנאים נוספים שכולם יחדיו כוללים בהצעת ההסדר של הנושים, והיוו את הצעת הסדר הנושים, אשר נוסחה ע"י הנאמן והוגשה לאישור ביהמ"ש ביום 4.5.11, עליה חתם לאישור. לטענתו, ביום 4.5.11, טרם שקובלה הצעתו, הכין התובע מסמך פרוט להצעתו, שהפך לחלק מההצעה להסדר נושים, עליה חתם התובע. במסמך זה הציע התובע שמניות אלדן יועברו אליו, כך שיהיה ניתן לסחור בהם ברשימה הראשית של הבורסה ולאחר שהנאמן ימציא את האישורים מהבורסה, כולל אישור לפיו אלדן חזרה למסחר ברשימה הראשית, יהיה על התובע להעביר את התמורה לאלדן.

4. כאמור, ההצעה הייתה תקפה לחמישה חודשים, כך שהנתבעים נדרשו להשלים את כל המפורט בהצעת התובע עד ליום 3.9.11 מתוך כוונה, של כל הצדדים, שעד אז תושלם העסקה. לכן, הערבות הבנקאית הוצאה לבקשת הנאמן עד 4.9.11 והנאמן ניסח הצעה להסדר נושים להגשה לבית המשפט, שכללה את הצעתו של התובע, שחתם, כפי שנדרש, בשולי הצעת ההסדר כדי להבטיח שההצעה מחייבת אותו. בהצעה נקבע, כי הנאמן יהיה אחראי להוציא לפועל את ההסדר.

התובע טוען, כי מנוסח ועקרונות הצעת הסדר הנושים, ברור שהצדדים התכוונו שעד 3.9.11 העסקה תושלם, מה שבפועל לא קרה. ביום 28.4.11 העמיד התובע ערבות אוטונומית על סך מיליון ₪, שהייתה אמורה להיות מוחזקת בידי הנאמן ונועדה להבטחת ביצוע תשלומים להם התחייב התובע לאחר קיבול ההצעה.

5. בהצעת ההסדר (סע' 12) התובע הציע להעביר לאלדן 6 מיליון ₪ ככל שהיא תהיה נקייה מחובות צד ג', ושהבורסה תאשר שמניותיה יחזרו להיסחר ברשימה הראשית. לטענתו, בהתקיים תנאים אלה, יהיה בכך קיבול ההצעה ואז יתבצע מימוש העסקה, דהיינו התובע יעביר את הכספים לחברה ו-55% מהמניות הנסחרות יועברו לבעלותו. טוען התובע שעד התמלא תנאים אלה, אין קיבול של הצעתו. לטענתו, אם, כגרסת הנאמן, שהקיבול נעשה בשלב מוקדם יותר, הרי שמדובר בחוזה שבו תנאי מתלה שלא התקיים ולכן החוזה בטל. הצעת הסדר הנושים אושרה בפס"ד ביום 11.7.11.

לטענת התובע, למחרת אישור הסדר הנושים ע"י ביהמ"ש, ביום 12.7.11, פנה אליו הנאמן בהודעה לפיה, על הפרק הכנת הדו"חות הכספיים, והוא שוחח עם רואי החשבון של החברה, הוא מתכנן פגישה עמם ורואה לנכון שגם נציג התובע ישתתף, וביקש את עמדת התובע בנושא. מכאן למד התובע, שהנאמן ידע שהוא האחראי לעריכת הדו"חות הכספיים והחל לפעול בהתאם. טוען התובע, כי מעולם לא דובר עלה כך שהוא, התובע, אחראי להכנת הדו"חות. טוען התובע, כי אין בהסכמתו לקדם את הדברים ולסייע לנתבע במימון הדו"חות, כדי להעביר את חובת הכנת הדו"חות, אליו.

6. טוען התובע, שהנאמן התרשל בקיום חובתו להכנת הדו"חות הכספיים, כאשר היה עליו לפרסם את הדו"חות הכספיים של אלדן לשנים 2010/11, כדי שניתן יהיה להחזיר את החברה למסחר בבורסה, אך הנאמן לא עשה כן.